עולם מטבעות הקריפטו התפתח וצמח בצורה מטאורית בשנים האחרונות, עם לא מעט משקיעים ושחקנים שייצרו תשואות מרשימות מאוד ושלל הזדמנויות מרגשות ואתגרים כאחד. כאשר הפופולאריות של התחום עולה והוא ממשיך להיות דינמי, מרתק ובהחלט חי ובועט, כך גם עולה אצל מדינות הצורך לייצר רגולציה וכללים לגביו, למשל בהקשרים של מיסוי, חובת דיווח ודרכי התנהלות. כעת, האיחוד האירופי הגיע להסכמות לגבי רפורמת חקיקה, אשר בעיקר נוגעת ליצירת מסגרת רגולטורית חדשה ומקיפה על מטבעות קריפטו ונכסים דיגיטליים.
חקיקת הקריפטו החדשה של האיחוד האירופי גובשה לאורך 2022-2023 ותהליך החקיקה צפוי להסתיים עד ל-2024, אז תיכנס רפורמת רגולציית הקריפטו לתוקף. מסגרת החקיקה והרגולציה החדשה נקראת "שווקים בנכסי קריפטו" (Markets in Crypto Assets או בקיצור MiCA).
לדברי בכירים ברשויות החקיקה ובוועדות האיחוד האירופי, הכללים החדשים מיועדים "להכניס סדר ובהירות בשוק שעד עתה התנהל כמו מערב פרוע."
עורך דין מונטי סילבר הוא עו"ד אמריקאי הפועל מישראל ומתמחה ספציפית בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים אשר לא נמצאים בארה"ב, בתיקים ותביעות במערכת המשפטית האמריקאית, כולל בתיקי קריפטו מורכבים וגלובליים.
במהותם, חוקי רגולציית מטבעות הקריפטו באירופה נועדו להגן על משקיעים ובעלי נכסי קריפטו וגם לאפשר למדינות לגבות מיסים ביתר יעילות, כמו גם להקשות על מהלכים של הלבנת כספי פשיעה וטרור באמצעות מטבעות דיגיטליים אלו, מרכיב שבהחלט היה קיים ובעייתי לאורך שנות קיומו של השוק הפיננסי החדש הזה.
לא מדובר על החלטה חסרת משמעות או חסרת שיניים אלא על מהפכה אמיתית ומשמעותית בתחום, כאשר רבים מאנשי המקצוע המעורים בפרטים ובמורכבויות התחום החדשני והמרתק הזה מגדירים את צעדי החקיקה כדרמטיים וככאלו שישנו את תעשיית הקריפטו בכללותה, בהתחלה באירופה ואז ככל הנראה בכל העולם.
פקידי ומחוקקי האיחוד האירופי הגיעו להסכמות לגבי מה שמיועד להיות המסגרת הרגולטורית הגדולה הראשונה לתעשיית מטבעות הקריפטו, במה שבסופו של דבר מוכר היום בתור חקיקת MiCA על שווקים בנכסים דיגיטליים.
הנציבות האירופית, מחוקקים בפרלמנט האירופי ונציגי המדינות החברות באיחוד סגרו את חבילת רגולציית מטבעות הקריפטו בבריסל, לאחר תהליך ממושך ומורכב של דיונים, כאשר הצעד המהותי הזה הגיע לאחר ששלושת הגופים המרכזיים באיחוד סיימו לאשר אמצעים המיועדים לקטוע הלבנות כספים בשוק הקריפטו.
באופן כללי, חקיקת Markets in Crypto Assets מגיעה בתקופה קריטית ודי קשה לתעשיית הקריפטו, אחרי שנים של פריחה ועליות שערים אסטרונומיות וכאשר, למשל, שער הביטקוין חווה את הרבעון הגרוע ביותר שלו מזה עשור.
החקיקה פורצת הדרך הזו מיועדת מבחינת האיחוד האירופי להכניס סדר ובהירות לשוק, שמבחינת רשויות ממשלתיות ורגולטורים פיננסיים היה פרוץ כמעט לחלוטין, כאשר החוק אמור להשיג זאת דרך יישום קשיים שונים על שחקנים שונים בשוק. שחקנים אלו כוללים למשל בורסות קריפטו (Exchanges) ומנפיקי מטבעות וירטואליים ונכסי בלוקצ'יין הנקראים בתעשייה "מטבעות יציבים" (Stablecoins), שהם טוקנים האמורים להיות מוצמדים לנכסים קיימים, דוגמת הדולר האמריקאי.
במסגרת חוקי רגולציית מטבעות הקריפטו והבלוקצ'יין החדשה של האיחוד האירופי, נכסי Stablecoins כמו tether, USDC או Ripple יידרשו להחזיק היקפים גדולים של יתרות מטבע כדי לעמוד בבקשות מימוש במקרה של משיכות המוניות. נכסי קריפטו שיהפכו גדולים מדי לפי הגדרות MiCA עשויים להיות מוגבלים לעסקאות בסך 200 מיליון אירו ליום.
בנוסף, כל שחקן המספק שירותי קריפטו בתוך מדינות החברות באיחוד האירופי, יהיה חייב להיכנס תחת הרישום של גוף רגולציה פיננסית רשמי באחת המדינות. זה יגרום לכך שבמסגרת הרגולציה והחקיקה, כל שחקן הנותן שירותי קריפטו ב-EU יפוקח הלכה למעשה ע"י שני רגולטורים:
במסגרת החקיקה, לרשות ניירות ערך האירופית תהיה הסמכות לאסור או להגביל את פעילותה של פלטפורמת קריפטו, אם יימצא שזו לא מגנה כהלכה על משקיעים או שהיא מאיימת על היושרה או היציבות הפיננסית של השוק.
אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בחבילת חוקי הקריפטו הוא החובה על חברות קריפטו לעמוד בתקנות TFR ולדווח על כל עסקה בשווי של מעל 1,000 אירו, כולל דיווח פרטים מזהים של הצד מקבל התשלום והצד מעביר התשלום.
זהו צעד דרמטי ו"משנה כללי משחק" בשוק והוא מיועד בעיקר להקשות ולמנוע הלבנות כספים באמצעות נכסי קריפטו ובלוקצ'יין. כך שלמעשה, רגולציית MiCA כמעט ומבטלת לגמרי את האנונימיות שהייתה מאבני היסוד של התעשייה כולה.
נקודה חשובה להבהרה לגבי חקיקת Markets in Crypto Assets היא שהחוקים החדשים לא ישפיעו ישירות על נכסים ללא מנפיקים, בראשם הביטקוין – זאת בהקשר לחובת החזקת יתרות מטבע. חובת הדיווח על עסקאות הנעשות באמצעות בורסות וחברות קריפטו תהיה רלוונטית גם לגבי עסקאות ביטקוין ודומיו. בכל מקרה, פלטפורמות מסחר ובורסות קריפטו יחויבו להזהיר צרכנים לגבי הסיכונים המקושרים למסחר במטבעות וטוקנים דיגיטליים.
בנוסף, רפורמת הרגולציה על מטבעות קריפטו שמה בצד והחריגה את הנושא של נכסי NFT, המייצגים בעלות על נכסים ופריטים דיגיטליים, דוגמת יצירות אמנות.
באופן כללי, רגולציית Markets in Crypto Assets היא הניסיון הראשון ליצירת רגולציה מקיפה לנכסים דיגיטליים באיחוד האירופי. בעוד שכמה מהשינויים היותר מחמירים ודרמטיים זעזעו כמה חברות קריפטו, דווקא כמה וכמה גורמים מובילים בתעשייה רואים בצעדים אלו התקדמות חיובית ומציגים מסר שלפיו האיחוד האירופי יכול להוביל את הדרך ברגולציית קריפטו וכי הרגולציה החדשה עשויה דווקא להוביל ליצירת חברות קריפטו גדולות ומבוססות באירופה.
חקיקת MiCA צפויה להיכנס לתוקף מעשי ומשפטי בתחילת 2024, כשיש לציין כי גם בתחום רגולטורי זה האיחוד האירופי מקדים את בריטניה וארה"ב ביצירת חוקים התפורים במיוחד לשוק הקריפטו. אך את גלי ההדף של הרגולציה בהחלט ירגישו גם שחקנים וגורמים בארה"ב.
המשמעות המעשית והמשפטית של החקיקה היא שכל שוק הקריפטו באירופה (כרבע מהשוק העולמי) יהפוך להיות הרבה יותר מפוקח, גם ברמה מערכתית של החברות עצמן וגם ברמת הכרה וזיהוי פרטני של שחקנים ומשקיעים, כולל אנשים פרטיים. כל זה בהחלט עשוי להוביל למורכבויות משפטיות למיניהן, למשל תביעות רגולציה וציות נגד חברות קריפטו (בדומה למה שקרה עם יישום תקנות GDPR ע"י אתרי אינטרנט), הליכי חקירה ובירור של הרשויות מול חברות ו/או משקיעי קריפטו, הליכי ליטיגציה מסחרית מול גופי קריפטו גלובליים וכן הלאה.
אם כתוצאה מחקיקת Markets in Crypto Assets ורגולציית הקריפטו המתהווה באיחוד האירופי נכנסתם לאירוע משפטי מול או מטעם גוף אמריקאי ואתם זקוקים לשירותי עורך דין קריפטו אמריקאי עם היכרות מעשית ומוכחת עם תיקי קריפטו, צרו קשר עם משרד מונטי סילבר לשירות מותאם אישית, חכם וספציפי למערכת המשפטית האמריקאית.