פסיקה תקדימית של בית המשפט לענייני מיסוי בארה"ב מאפשרת לעסקים ומשקיעים ישראלים להקטין את חבות המס האמריקאי באופן משמעותי

 

בית המשפט לענייני מיסוי בארה"ב הוא בית המשפט הפדראלי של ארה"ב שהוקם על פי ידי סעיף 3 לחוקה האמריקאית ותפקידה לשפוט בסכסוכי מס בין משלמי המסים לבין ה- IRS. ב-13 ביולי 2017, בתיק Grecian Magnesite נגד הIRS -, פירסם בית המשפט את פסק הדין תקדימי לאחר ניתוח המקרה במשך שלוש (!) שנים.  לפסק דין זה השלכות מס משמעותיות על ישראלים וזרים שאינם אמריקנים, אשר עושים עסקים או משקיעים בארה"ב.

עובדות המקרה הן פשוטות. חברה יוונית השקיעה ב- US LLC אמריקאית (LLC היא שותפות על פי דיני המס בארה"ב). לשותפות היתה פעילות ענפה בארה"ב וכן משרדים בארה"ב. כעבור מספר שנים מכרה החברה היוונית את חלקה בשותפות. השאלה בפני בית המשפט היתה אם הרווח הון ממכירת חלקה בשותפות היתה חייבת במס ריווחי הון בארה"ב.

היסטורית, מס הכנסה האמריקאי אימצה את הגישה ששותפות (וכן LLC) אינה ישות עצמאית נפרדת, אלא צבירה של נכסים. לפי גישה זו, כל שותף נחשב לבעלים של חלק מכל נכס. לגישה הזו היו שתי השלכות עיקריות: (1) כאשר שותף זר מוכר את חלקו בשותפות, הוא נחשב כמי מוכר את חלקו בכל נכס ונכס של השותפות, אירוע החייב במס אמריקאי, (2) עם פטירתו של השותף הזר, חלקו בנכסים האמריקאים של השותפות משויכים לשותף הזר וחייבים במס עיזבון. (מס העיזבון הוא 20-40% משווי השוק (לא הרווח) של הנכסים בארה"ב בעת הפטירה).

בית המשפט סירב לאמץ את הפרשנות של ה IRS וקבע כי שותפות (וכן (LLC היא ישות נפרדת. לפיכך, כאשר שותף זר מוכר את חלקו בשותפות, הוא מוכר נכס בלתי מוחשי, ולא את חלקו בנכסים המוחשיים של השותפות. התוצאה המפורשת של הפסיקה היא ששותף זר יכול למכור את חלקו בשותפות האמריקאית מבלי להיות חייב במס רווחי הון בארה"ב. (חשוב לציין שבית המשפט החריג נדל"ן אמריקאי מהפטור ממס רווחי הון בגלל הוראות מפורטות בחוק האמריקאי למיסוי נדל"ן).  פרשנות מורחבת אפשרית של פסק הדין היא שבמסגרת מס עיזבון, השותף זר ההולך לעולמו אינו נחשב למחזיק בנכסים מוחשיים בארה"ב, אלא רק בזכות בלתי מוחשית בשותפות. ועל פי החוק מס הירושה, מס הירושה לא חל על נכסים לא מוחשיים לגבי אדם זר.

אך בית המשפט לא נעצר שם ואך הרחיק לכם וזאת משום שה IRS  ביקש להטיל מס על פי תיאוריה משפטית שנייה. מס הכנסה טען שבלי קשר לאופן הגדרת השותפות, הרווח ממכירת נכס "הקשור לסחר או לעסק בארה"ב" חייב במס ריווחי הון באמריקאי. אכן, במשך שנים רבות אחזה מס הכנסה האמריקאי ב"קשר לסחר או לעסקים בארה"ב " כמבחן לפיו ייקבע האם יש חבות במס רווחי הון ומס עיזבון.

כאן בית המשפט הנחיל ל IRS תבוסה צורבת. בית המשפט חילק את הניתוח לשני חלקים: (1) גם אם לשותפות יש פעילות אמריקאית ומשרד בארה"ב, חייב להיות קשר מהותי בין ההכנסות והרווחים המיוחסים לשותף הזר לבין הנוכחות האמריקנית. במילים אחרות, שותף ישראלי של שותפות (אמריקאית או זרה) הפעילה בארה"ב משלם מסים אמריקאיים על חלקו ברווחים אם פעילותו קשורה מהותי לארה"ב.  (ii) חייב להיות קשר משמעותי בין אופי הרווח ובין הפעילות היום יומית באמריקה. במקרה זה קבע בית המשפט כי בעוד הרווחים התפעוליים צמחו בארה"ב ולכן כפופים למס הכנסה, לא כך רווחי ההון.  למה? כאן בית המשפט קבע כי העסק הרגיל של השותפות אינו קניה ומכירה של חלקים בשותפות, אלא ניהול עסק תפעולי. לפיכך, הקשר בין עליית ערך שווי השותפות לבין הפעילות העסקית היומיומית אינה מצדיקה הטלת רווחי הון.

ההשלכות של פסק דין זה על ישראלים שעושים עסקים או משקיעים בארה"ב הם משמעותיים ביותר. ראשית, בתכנון נכון, שותף הישראלי בעסק או קרן השקעות בארה"ב יכול לצמצם או אפילו להימנע כלל ממס אמריקאי על שכר, בונוסים, רווחים ורווח יזמי. שנית, עם תכנון נכון, ישראלי שמשקיע בנכסים בארה"ב (נדל"ן או מניות) או בעסק אמריקאי יכול להימנע ממס ירושה או רווחי הון ממכירת חלקו בשותפות. כמובן, תכנון יעיל דורש התיחסות קפדני לדין הישראלי והאמריקאי.

ייתכן שה IRS יערער על הפסק דין. חלופין יכול משרד האוצר האמריקאי לפרסם תקנות המאמצות את עמדת ה IRS וכן לעקוף את פסק הדין.   לכן כל עוד הפסיקה תקפה ניתן לספק פתרונות ישראליים-אמריקאים ללקוחותכם הפעילים בארה"ב, דבר שיביא להם ערך רב.

צור קשר!

דילוג לתוכן