אם אתם יזמים טכנולוגיים, פעילים בתחום הטכנולוגיה או אפילו יוצרי תוכן דיגיטלי, אתם ודאי מודעים היטב למהפכת הבינה המלאכותית שאנו נמצאים בתוכה כיום, ואשר רק הולכת לגדול ולהתפתח, כולל לכיוונים שאנו לא מודעים להם כיום. לצד חידושים טכנולוגיים מרתקים ומעוררי פליאה, עליית תחום ה-A.I מציפה שלל שאלות לגבי אתיקה, שקיפות ורגולציה – שאלות שכבר מייצרות תביעות משפטיות והיבטים משפטיים מורכבים לגבי בינה מלאכותית ויישומיה.
היום נסביר על התחום המתפתח והמרתק של יישומי AI והמורכבויות המשפטיות שהוא מעלה ושכבר קורות בשטח, גם לחברות ויזמים בתחום וגם לאנשים וגורמים שנפגעו מפיתוח בינה מלאכותית שכזה. עו"ד מונטי סילבר, עורך דין אמריקאי המתמחה בייצוג לקוחות הנמצאים מחוץ לארה"ב בתביעות ותיקים במערכת המשפטית האמריקאית, כולל תיקים גדולים עם ומול תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית, מסביר ויכול לסייע גם לכם אם העניין רלוונטי עבורכם.
אותן שאלות לגבי הוגנות, שקיפות, רגולציה והיבטים עסקיים ומשפטיים הלכו והתרבו בקרב יוצרי תוכן וגורמים אחרים בעיקר מאז ה"התפוצצות" של מודל הבינה המלאכותית ChatGPT למרחב הדיגיטלי בסיום 2022. יחד עם יישומי AI גרפיים כמו Dall-E, Midjourny ואחרים לצד עוד שפע אדיר של כלים חדשים המתפתחים בקצב מדהים, עוד ועוד יוצרי תוכן ומשפטנים העלו לסדר היום הציבורי את הבעיות הפוטנציאליות שצצות יחד עם החדשנות הטכנולוגית, למשל לגבי זכויות יוצרים והזכות של יישומי AI להשתמש ביצירות לצרכי אימון ומילוי המודלים הטכנולוגיים.
כעת, שני סופרים מוערכים שפרסמו רבי מכר מצטרפים לנושא הלוהט הזה ותובעים יוצרים של צ'אט-בוט בינה מלאכותית בארה"ב על כך שמודל ה-AI (מודל שפה גדול / Large Language Model) "עיכל" את הספרים שלהם ואף מספק למשתמשים סיכומים שלהם ללא הסכמת היוצרים וכמובן ללא תשלום על השימוש ביצירה שלהם וללא מתן קרדיט.
תביעה ייצוגית שהוגשה בארה"ב נגד OpenAI, החברה פורצת הדרך העומדת מאחורי ChatGPT, טוענת שהחברה הכשירה את המודל שלה באמצעות יצירות של יוצרי תוכן, ללא רשות וללא תשלום – מה שלמעשה מהווה שימוש פיראטי.
היוצרים החתומים על התביעה הדרמטית הזו הם שני סופרים מוערכים: מונה עוואד, הסופרת של רבי מכר כמו Bunny ו-13 ways of looking at a fat girl (לא תורגמו לעברית) והסופר פול טרמבלי, הסופר מאחורי ספרים כמו "הבקתה בסוף העולם" (The cabin at the end of the world).
כתב התביעה, שהוגש לבית משפט בסן פרנסיסקו, טוען כי יצירותיהם הספרותיות של הסופרים שימשו כדי לאמן את כלי הבינה המלאכותית הפופולארי, ללא רשות או תשלום. מוסבר כי החברה המפתחת הסתמכה על קצירת כמויות אדירות של תוכן טקסטואלי מרשת האינטרנט הציבורית, כולל מהספרים של התובעים.
לצד טענות וראיות לכך שמפתחת כלי ה-AI השתמשה במגוון אדיר של ספרים לאימון המודל שלה, התובעים עוואד וטרמבלי טוענים גם שכאשר מערכת ChatGPT מתבקשת, היא מייצרת סיכומים של הספרים שלהם, מה שכמובן אפשרי רק עם המערכת אומנה ו"קראה" את אותם ספרים, המוגנים בזכויות יוצרים.
הסופרים המוכרים והמוערכים הם הראשונים שהגישו תביעת זכויות יוצרים כנגד חברת האם של ChatGPT, מובילים את המחאה והדאגות שהושמעו על ידי אינספור יוצרים לגבי הכוח והשימוש של כלי בינה מלאכותית. תביעה זו מצטרפת למה שבוודאות יהפוך למגמה, בטח עד שתוגדר ותיושם רגולציה ואף חקיקה לגבי האימון, הפיתוח והשימוש של כלים מבוססי בינה מלאכותית.
בינואר 2023 הוגשה ע"י כמה אמנים ויזואליים תביעה כנגד פלטפורמות בינה מלאכותית ליצירת תוצרים גרפים, בטענה שחברות ה-AI השתמשו במיליארדי תמונות מוגנות בזכויות יוצרים, ללא הסכמה או תשלום. בתביעה הזו, האמנים היוצרים טענו כי המודלים לא רק אומנו על בסיס עבודות שלהם ושל המוני אמנים אחרים, אלא גם בסופו של דבר יצרו תמונות הדומות מאוד לאלו של אותם אמנים, שמעולם לא נתנו הסכמתם לתהליך.
בהמשך גם ענקית התמונות והמדיה Getty Images תבעה חברת בינה מלאכותית על כך שזו הורידה מיליוני קבצי תמונות מהמאגר של חברת גטי, אשר מוגן בזכויות יוצרים והשימוש בתמונותיו מצריך רכישה, זאת לצורך אימון ויישום כלי ה-AI הגרפי של אותה מפתחת.
הדאגה סביב נושא זכויות היוצרים והשימוש של כלי בינה מלאכותית בתוכן ללא הסכמה ופיצוי כבר חורג מעבר לעולמות האומנות ויצירת התוכן הסטנדרטיים ונכנס אפילו לתוך תעשיית הטכנולוגיה עצמה. זאת כאשר כותבי קוד ומתכנתים כבר יוצאים כנגד חברות ה-AI עם טענות דומות לאלו של הסופרים והאמנים הגרפיים – למשל שהמודלים משתמשים בקוד שגורם אחר כתב ופיתח, ללא תשלום, הסכמה או מתן קרדיט.
בעוד שנכון לשלהי 2023 עדיין לא התקבלו החלטות או פסיקות לגבי תביעות בינה מלאכותית אלו, ישנה בהירות מסוימת לגבי האופן בו יפעלו חוקי זכויות יוצרים בכל הנוגע לתוכן שנצר על ידי כלי AI.
כדוגמא ניתן מקרה שבו משרד רישום זכויות יוצרים בארה"ב פסק כי תמונות ברומן גרפי חדש אשר נוצרו עם מודל ה-AI הגרפי Midjourny לא יוכלו לקבל מעמד של הגנת זכויות יוצרים, מכיוון שהן לא נוצרו עם מספיק השפעה או שליטה אנושיות. זאת בעוד שטקסט הרומן הגרפי כן קיבל הגנת זכויות יוצרים כי הוא אכן נוצר ונכתב בידי יוצרת אנושית. כך שבפועל היוצרת אשר השתמשה בכלי בינה מלאכותית הפסידה את הגנת זכויות היוצרים לגבי כל ההיבטים שנוצרו בידי מחולל תמונות AI.
כמו בכל התחומים האחרים, גם בגזרה המשפטית מדובר על נושא חדש ודינמי, אשר מתפתח, נבנה ומתברר בזמן אמת ובקצב מהיר במיוחד. אך בהחלט ניתן ללמוד מהתביעות שכבר הוגשו, מהסנטימנט בקרב יוצרי תוכן ומתוך שלל המורכבויות העולות ככל שכלי הבינה המלאכותית מתפתחים והופכים גם חזקים יותר וגם שימושיים יותר, כי אנחנו רק בתחילת הדרך של המשמעויות המשפטיות.
מפתחי כלי AI חייבים להתייחס ברצינות לשיקולים והיבטים משפטיים, יוצרים וגורמים רלוונטיים צריכים להיות ערניים ולהגן את האינטרסים שלהם ורגולטורים צריכים ונדרשים להעמיק בנושא סבוך זה וליצור כללים ורגולציה ברורה ומותאמת, זאת עבור טכנולוגיה שנמצאת בריצה מטורפת של קדמה וחדשנות.
השורה התחתונה היא שבין אם אתם יזמים בתחום הבינה המלאכותית ובין אם אתם צד שנפגע מכלי AI כזה או אחר, אתם יכולים להיתבע ולתבוע. ועבור זה, במיוחד בנושא משפטי כל כך דינמי, חדשני ומסועף, אתם זקוקים לעורך דין מנוסה בליטיגציה עסקית ומסחרית ועם היכרות פרטנית ייחודית בייצוג לקוחות במערכת המשפטית האמריקאית – שהיא המערכת שבה מתנהלים וינוהלו רוב מוחלט של התביעות והתיקים בתחום הבינה המלאכותית.
אם אתם רוצים לתבוע מפתחת כלי בינה מלאכותית בארה"ב או אם אתם הצד המפתח העומד בפני סיבוך משפטי, אתם צריכים את שירותיו של עו"ד מונטי סילבר לסיוע, ייצוג מדויק וליווי משפטי אופטימאלי!
