הסכסוך המשפטי בין RIPPLE לבין הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) עשוי לסייע בפתרון הדילמה הרגולטורית מתי מטבעות קריפטו נחשבים ניירות ערך ולחדד למציאות העכשווית את התשובה של מה זה נייר ערך.
החלטה של בית משפט במדינת ניו יורק מ-2023 עשויה להתברר כבעלת השלכות מהותיות על מפתחי פתרונות ופלטפורמות בלוקצ'יין, משקיעים מוסדיים ופוטנציאלית על כל מי שמשקיע וסוחר במטבעות קריפטו.
ה-SEC, בתור הגוף הרגולטורי המרכזי על שוקי ההון וניירות הערך בארה"ב, האשימה את חברת Ripple Labs, מפתחת בלוקצ'יין העומדת מאחורי מטבע הקריפטו XRP / ריפל, בכך שהיא מכרה לציבור נכסי XRP בשווי של מעל מיליארד דולר בהנפקת ניירות ערך בלתי רשומה.
יש לציין כי פרויקטים כגון אלו פעלו בתעשיית הקריפטו פעלו, באופן כללי, ללא פיקוח הדוק או מוגדר של רגולטורים ומהלכי חקיקה, בהתאם לכך שהתחום הוא חדש ומשבש שוק וגם נטול תקדימים חוקיים או משפטיים. האשמות ה-SEC והתביעה המשפטית שהוגשה בעקבותיהן כנגד RIPPLE, הגיעו לכותרות כי החלטה לטובת הרשות לני"ע האמריקאית יכולה הייתה להביא לשינויים משמעותיים ומרחיקי לכת עבור כל יתר השחקנים בשוק מטבעות הקריפטו. כאשר מהצד השני, החלטה לטובת ריפל תוסיף בהירות ותסדיר את המענה המותאם לשאלה "מה זה נייר ערך".
בארה"ב, כמו גם בישראל, חברות המבקשות לגייס כסף מהציבור דרך הבורסה ושוקי ניירות הערך, נדרשים להירשם אצל הרשות לניירות ערך, רישום הכרוך במתן שלל מסמכים ונתונים פיננסיים ולקיים רמה גבוהה מאוד של שקיפות ועמידה בדרישות רגולטוריות.
אך Ripple לא הגישה תשקיף או מסמכים רלוונטיים ולא נרשמה למסחר דרך SEC לפני שמכרה כ-1.3 מיליארד דולר במטבע ה-XRP שלה לציבור הרחב, מכירה שבוצעה עוד ב-2013.
בתביעה כנגד ריפל נטען כי החברה ושניים ממנהליה חשפו לפני המכירה רק את המידע שהיה להם נוח לחשוף, בעוד שהם מסתירים נתונים נוספים ומידע שאמור להיות שקוף למשקיעים פוטנציאליים.
טענת Ripple הייתה מההתחלה שאין לראות במטבע הקריפטו שלה, XRP, בתור נייר ערך, ולכן שאין ל-SEC כל סמכות לגבי המכירה.
אולי בניגוד למה שרגולטורים בארה"ב ובעולם קיוו, בית משפט מחוזי בניו יורק, ארה"ב, פסק כי כמחצית ממכירות מטבע ה-XRP אינן מכוסות על ידי חוקי הרשות לניירות ערך האמריקאית. בית המשפט קבע כי המכירות שבוצעו לציבור לא עמדו בתנאי הסף להיות מוגדרות ניירות ערך (Security) ולכן חלק זה מעסקאות הקריפטון של ריפל הוסר מהתביעה.
לעומת זאת, החלק השני של המקרה, מכירות שבוצעו למשקיעים מוסדיים, כן עמד בהגדרה המשפטית-רגולטורית של מכירות לא חוקיות של ניירות ערך. מכאן שהחלטת בית המשפט הייתה גם ניצחון וגם הפסד עבור ה-SEC וגם עבור חברת Ripple Labs.
מונטי סילבר, עורך דין אמריקאי בישראל המתמחה בליטיגציה עסקית ובסכסוכים מסחריים בארה"ב, צופה כי "זהו רגע משמעותי אשר יגדיר את שוק הקריפטו העולמי."
עדיין לא ברור עד כמה עמוקה ומשמעותית תהיה השפעת התיק הזה על כיוון שוק הקריפטו בכללותו, בין היתר כי רשות ני"ע האמריקאית עוד יכולה לערער על החלטת ביהמ"ש והיא גם מנהלת תיקים נוספים נגד שחקני קריפטו גדולים. הניצחון החלקי של ה-SEC בתיק ריפל עשוי לפתוח את הדלת לפיקוח ושליטה רחבים ומקיפים יותר על שוק הקריפטו העולמי. איך שהדברים עומדים כיום, התיק המשפטי הראה שלרשות ני"ע בארה"ב יש סמכות מסוימת – בדגש על מכירות מטבעות קריפטו לגופים מוסדיים.
נציין כי לצד התביעה של ה-SEC כנגד Ripple, הרשות הגישה גם תביעות דומות כנגד פלטפורמות קריפטו חזקות נוספות – Coinbase ו-Binance. התחום כולו עוד חדש יחסית ומאוד לא מגובש או סגור מבחינת חקיקה, רגולציה והגדרות מקצועיות, לכן רק הזמן יגיד עד כמה התיק נגד ריפל יהווה תקדים משמעותי ומתמשך בהקשר לתיקים עתידיים ולעתיד השוק כולו.
חשוב להבין ולהדגיש כי ההחלטה לגבי Ripple לא הייתה רק בשורות רעות לתעשיית הקריפטו. בית המשפט קבע כי עסקאות השקעה ומסחר במטבעות קריפטו בין הציבור הפרטי אינן נחשבות עסקאות בניירות ערך ולכן לרשות לניירות ערך אין סמכות לגביהן.
לפי תפיסת ה-SEC, רוב הטוקנים של מטבעות קריפטו צריכים להיחשב ניירות ערך כי הם נקנים מתוך שאיפה של יצירת רווח פיננסי לעליות שערים ורווח הנגרם כתוצאה ממאמצים ומהלכים של גורמים אחרים (השוק). חוקי ניירות ערך, בארה"ב ובכלל, נכתבו הרבה לפני שנוצרו מטבעות קריפטוגרפיים ונכסי בלוקצ'יין, לכן הרשות האמריקאית הסתמכה למעשה על פסיקת בית משפט עליון אמריקאי בת 77 שנה כדי לבסס את שליטתה ופיקוחה על שוק הקריפטו.
הפסיקה המדוברת היא של ה-SEC כנגד Howey, במה שהוליד את תבחין Howey המשמש לקבוע אם עסקה או מכירה עומדת בתנאים להיות מוגדרת חוזה השקעה. התבחין אומר שאם מושקע כסף ביוזמה כלשהי מתוך מטרה וציפייה שהמאמצים של מישהו אחר ייצרו רווח כספי למשקיע, אז ההשקעה היא חוזה השקעה תקף ולכן גם נייר ערך מפוקח.
מתוך יישום תבחין זה, נקבע כי מטבעות קריפטו אינם ניירות ערך כאשר הם נמכרים לרוכשים קמעונאיים – אנשים פרטיים. בית המשפט הסביר זאת בכך שמשקיעים קמעונאיים שרכשו את מטבע ה-XRP/ריפל בבורסת קריפטו כלשהי לא יכלו לדעת מי המוכר כי מידע זה לא ניתן להם. אי לכך, קונים אלו לא יכלו להסתמך על פעולות של חברת Ripple שתשפענה על ערך מטבע XRP. אך למשקיעים המוסדיים, מנגד, היה את המידע הזה והם יכלו להסתמך על חברת ריפל שתייצר עבורם עלייה בשווי של מטבעות ה-XRP שרכשו.
חוקי ניירות ערך כאלו, יחד עם עוד תקנות פדרליות, תיקים מתנהלים ודינמיות רגולטורית כוללת כפי שקורה לגבי נכסי קריפטו, בהחלט יוצרים סביבת פעילות "דכאנית" ועם המון אי-ודאות, בדיוק מה שעסקים ומשקיעים שנמצאים מחוץ לארה"ב מנסים להימנע ממנו בכל מחיר בהקשר לפעילויות עסקיות או פיננסיות בשוק האמריקאי. המציאות הזו מייצרת מצב בו פוטנציאלית יזמים בתחום הקריפטו וגם משקיעים יכולים להיתבע או לתבוע בהקשר לפעילות CRYPTO.
משרד הבוטיק של עו"ד מונטי סילבר ושות' מתמחה בייצוג חברות הנמצאות מחוץ לארה"ב ואשר זקוקות לסיוע וייצוג משפטי בליטיגציה וסכסוכים בתוך ארה"ב. למשרד רקורד עשיר ומוכח של ייצוג לקוחות בהליכים משפטיים, כולל נגד תאגידים בינלאומיים חזקים, גופי ממשל, חברות נדל"ן אמריקאיות גדולות, נושים וכיוצא באלו.
משרד עו"ד מונטי סילבר מייצג אך ורק לקוחות עסקיים ופרטיים הנמצאים מחוץ לארה"ב בתיקי ליטיגציה במערכת האמריקאית. אם אתה עסק או אדם פרטי מחוץ לארה"ב ואתם (1) משקיע קריפטו עם תיק משפטי נגד חברה, (2) חברת קריפטו העומדת בפני תביעה של משקיע, שותף או רגולטור, צרו קשר עם משרדנו לקביעת פגישת יעוץ ראשונית וחינמית.
